תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism - PE) הוא חסימה של עץ העורקים הריאתיים על ידי קריש דם, שמקורו הנפוץ ביותר הוא פקקת ורידים עמוקים (Deep Vein Thrombosis - DVT) בגפיים התחתונות או באגן 1,2. זהו הגורם השלישי הנפוץ ביותר לתמותה קרדיווסקולרית חריפה לאחר אוטם שריר הלב ושץ מוחי 1.

אלגוריתם אבחון וניהול קליני של תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism Management Pathway) 1 הערכת הסתברות קלינית שימוש בסולם Wells או Geneva לקביעת סבירות לתסחיף 2 בדיקות מעבדה ו-D-dimer בדיקת D-dimer מותאמת גיל או הפניה להדמיית CTPA לפי הסיכון 3 דימות מתקדם (CTPA) בדיקת הבחירה להדגמת קרישים בעורקים הריאתיים וסימני עומס חדרי 4 טיפול וניטור המודינמי מתן נוגדי קרישה או תרומבוליזה בהתאם ليציבות המטופל

תצוגה קלינית (Clinical Presentation)

  • תסמינים שכיחים: קוצר נשימה בעל הופעה חריפה (75–85%), כאב חזה פלאוריטי (40–65%), שיעול, דם בכיח (המופטיזיס), ותחושת טרום-עילפון או עילפון.

  • תסחיף ריאתי ענק (Massive / High-Risk PE): מאופיין בתת-לחץ דם מערכתי מתמשך (לחץ דם סיסטולי מתחת ל-90 מ"מ כספית או ירידה של 40 מ"מ כספית ומעלה למשך למעלה מ-15 דקות), הלם חסימתי, או דום לב מסוג פעילות חשמלית ללא דופק (PEA) 1.

בדיקות אבחנתיות (Investigations)

הסתברות קלינית ומעבדה
  • ציון Wells או סולם Geneva המתוקן: משמשים להערכת ההסתברות הקלינית וחלוקת המטופלים לקבוצות "לא סביר" או "סביר" לתסחיף 1,2.

  • רמת D-dimer: בעלת ערך ניבוי שלילי גבוה במטופלים בסיכון נמוך או בינוני; סף מותאם גיל (גיל כפול 10 µg/L במטופלים מעל גיל 50) מעלה את הספציפיות מבלי לפגוע ברגישות הבדיקה 1.

  • אק"ג (ECG): טכיקרדיה סינוסלית היא הממצא השכיח ביותר; סימני מאמץ של חדר ימני כוללים היפוך גלי T בלידים V1–V4, בלמף צרור הيسטי (RBBB), ודפוס S1Q3T3 הקלאסי (בפחות מ-15% מהמקרים) 1.

הדجמה רדיולוגית (Imaging)
  • אנגיוגרפיה ריאתית ב-CT (CT Pulmonary Angiography - CTPA): בדיקת הבחירה (Gold Standard) להדגמת חסרי מילוי תוך-לומينליים בעורקים הריאתיים המרכזיים ("תסחיף אוכף" / "Saddle embolus"), האורכיים או הסגמנטליים, לצד סימני עומס על החדר הימני (יחס קוטר חדר ימני לשمالי גדול מ-1.0 והשתטחות של המחיצה הבין-חדרית) 1,2.

  • מיפוי ריאות (V/Q Scan): בדיקה מועדפת בהריון או במטופלים עם אי-ספיקת כליות קשה כאשר צילום החזה תקין 1.

ניהול טיפולי וסיעודי (Management)

דרגת סיכון ותסמינים פרוטוקול טיפולי מומלץ ומינונים דגשי ניטור סיעודי וקליני
סיכון נמוך / בינוני (Stable PE) נוגדי קרישה פומיים ישירים (DOACs) כגון Apixaban (מינון התחלתי: 10 מ"ג פעמיים ביום למשך 7 ימים, לאחר מכן 5 מ"ג פעמיים ביום) או Rivaroxaban. במטופלות בהריון או עם ממאירות פעילה, מעדיפים Low-Molecular-Weight Heparin (LMWH) 1,2. מעקב הדוק אחר סימנים חיוניים (לחץ דם, דופק, סטורציית חמצן), מעקב אחר תופעות לוואי מדממות, והדרכת המטופל להקפדה על נטילת הטיפול בזמנים קבועים.
סיכון גבוה / ענק (Massive PE עם SBP <90 mmHg) מתן מיידי של Heparin בלתי-מנומך (Unfractionated Heparin) בשילוב עם תרומבוליזה מערכתית (כגון Recombinant tissue plasminogen activator / Alteplase במינון 100 מ"ג תוך-ורידי), או אמבקטומיה כירורגית/בצנתור במקרה של התוויות נגד לתרומבוליזה 1. השגחה רציפה ביחידת טיפול נמרץ, ניטור פ invasive של לחץ דם עורקי, מעקב נוירולוגי צמוד לזיהוי סימני דימום מוחי, ומוכנות מיידית להחייאה.

ראה גם (See Also)