שבר תלישה של שריר הדו-ראשי הירכי (Biceps femoris avulsion fracture) הוא שבר תלישה של הברך הכולל את אחיזת גיד שריר הדו-ראשי הירכי (Biceps femoris tendon) על גבי החלק הלטרלי של ראש עצם השוקית (Fibular head), או לעיתים רחוקות יותר במוצאו המקורב בגבששת השת (Ischial tuberosity) 1-3. באזור הברך, פציעה זו מהווה חלק מספקטרום פציעות הפינה הלטרלית-אחורית (Posterolateral corner - PLC injuries) ומקושרת לעיתים קרובות עם פגיעות ברצועה הצולבת הקדמית (Anterior cruciate ligament - ACL) וברצועה הצולבת האחורית (Posterior cruciate ligament - PCL) 1-3.
הצגה קלינית (Clinical presentation)
מטופלים מציגים לרוב כאב חד בפינה הלטרלית-אחורית של הברך (Posterolateral knee pain), רגישות מקומית ניכרת ובצקת מעל ראש השוקית, לצד חוסר יציבות רוטציונית לטרלית-אחורית או חוסר יציבות בורוס (Varus instability) 1,3. מאחר שעצב השוקית המשותף (Common peroneal nerve) עובר מיד באופן אחורי ותחתון לאחיזת גיד ה-biceps femoris בצוואר השוקית, יש לבצע הערכה מדוקדקת ומכוונת לשלילת שמיטת כף הרגל (Foot Drop) או חסר תחושתי בגב כף הרגל (Dorsum of the foot) 1,3.
פתולוגיה (Pathology)
שברי תלישה מרוחקים של שריר הדו-ראשי הירכי בראש השוקית נוצרים כתוצאה מהפעלה של כוח ורוס (Varus stress) חזק על ברך כפופה ומסובבת כלפי חוץ (Externally rotated), או עקב התכווצות אקסצנטרית פתאומית של שריר הדו-ראשי הירכי כנגד פשיטת ברך מאולצת 1,3. כוח ורוס באנרגיה גבוהה תולש שבר גרמי גדול יותר מהשוליים הלטרליים של ראש השוקית (האחיזה המשותפת של גיד ה-biceps femoris והרצועה הקולטרלית של השוקית - Fibular collateral ligament - FCL), שונה משבר התלישה הקטן והאופקי של קצה הסטילואיד של השוקית המאפיין את קומפלקס הקשת (Arcuate sign) 1-3.
מאפיינים רדיולוגיים (Radiographic features)
צילום רנטגן פשוט ו-CT (Plain radiograph & CT): מציגים מקטע גרמי מוסט שמקורו בחלק הלטרלי של ראש השוקית, גדול יותר ומכוון בצורה אנכית בהשוואה לתלישה מבודדת של קומפלקס הקשת 1-3.
דימות תהודה מגנטית (MRI): מדגים בצקת לשד עצם בראש השוקית הלטרלי, רציפות של גיד ה-biceps femoris והרצועה הקולטרלית של השוקית יחד עם מקטע השבר הנתלוש, וכן פגיעות נלוות ב-ACL/PCL או בעצב השוקית המשותף 1-3.
ניהול קליני ופרוטוקול ניטור סיעודי (Clinical Management & Nursing Protocol)
הטיפול הקונבנציונלי הראשון כולל ניתוח חירום לשחזור וקיבוע אנטומי. להלן טכניקות האבחון והניהול הקליני המרכזיות:
| פרמטר קליני או טיפולי | תירוץ, פרוטוקול או דגש מעקב |
|---|---|
| התערבות כירורגית ראשונה (First-Line Surgical Repair) | ביצוע קיבוע פתוח ואנטומי (Open anatomical fixation) באמצעות עוגני תפירה (Suture anchors) או בורג מחורר (Cannulated screw) לשחזור יציבות ראש השוקית. |
| ניטור נוירווסקולרי סיעודי (Neurovascular Nursing Monitoring) | מעקב הדוק אחר דופקים פריפריים (Dorsalis pedis / Posterior tibial), מילוי קפילרי, טמפרטורה ותחושה בגפה התחתונה לפחות כל 4 שעות ביממה הראשונה. |
| הערכת עצב השוקית (Peroneal Nerve Assessment) | בדיקת יכולת דורסיפלקשן (Ankle dorsiflexion) ותחושה במרווח הבין-אצבעי הראשון לאיתור מוקדם של פגיעה עצבית (Foot Drop). |
| מיקום גפה וניהול כאב (Positioning & Pain Management) | הנחת הגפה במצב מורם (Elevation) על גבי כריות להפחתת בצקת ודלקת מקומית, מתן משככי כאבים לפי פרוטוקול רפואי והגבלת נשיאת משקל (Non-weight bearing) בהתאם להנחיות המנתח. |